התרנגול הכחול הרים ידיים

חייה של מסעדה, אתם יודעים, אינם קלים כלל. המאבקים היום יומיים מול הרשויות, הספקים, הלקוחות, בעלי הנכסים והמבקרים שלא מבינים כלום ושום דבר, מתישים במיוחד. אבל עם כל ההערכה למאמצים, ויש הערכה, כשאנחנו יוצאים לאכול, הם לא אמורים לעניין  לנו את קצה המזלג. ארוחה במסעדה שלא יכולה להסתיר את סימני התשישות שעל פניה, היא חוויה מדכאת. ארוחה במסעדה שכבר הרימה ידיים, מדכאת אף יותר. על פניו לא נראה שלתרנגול הכחול ולשף שאול בן-אדרת, יש יותר מדי סיבות להיכנע, להיפך.

שרות עייף ועיצוב עמוס של מסעדת שוק

בשעת צהריים של אמצע השבוע, התרנגול הכחול הייתה מלאה למדי, בקהל נינוח שנראה כאילו הרגיש בבית. לכן, נראה לנו קצת מזור כשהמארחת הרימה בחוסר חשק בולט את מבטה מהמחשב, והובילה אותנו אל השולחן באיטיות מופגנת, תוך שמירה על הבעה שנעה בין עייפות לשעמום.

מי שעיצב את התרנגול הכחול עשה זאת דווקא עם המון חשק. אולי אפילו קצת יותר מדי חשק. אדני רכבת, פרקט, ריהוט רטרו צבעוני, צרורות של פלפלים אדומים חריפים, מדפי עץ צבועים בתכלת, אבטיחים, קופסאות שימורים, בקבוקי יין ורטבים, פחים של שמן זית, גלגלי גבינות ותרנגולי גומי ועוד ועוד, כולל עגלות מדפים מאיקאה שגם אותם הרכיבו בחוסר חשק. מהומה וויזואלית שגורמת לחלל המסעדה להיראות כמו שוק בעיר נמל ים תיכונית, בטח לא כמו חלק ממדבר השיש והזכוכית המסנוור, הידוע בכינויו מתחם  Gהתל אביבי, בואכה דרך נמיר ושכונת בבלי.

מרק שמגיע קר ובאיחור

תפריט עסקיות הצהריים של התרנגול הכחול כולל כעשר מנות ראשונות, ומספר כפול כמעט של עיקריות, מחולקות על פי שלוש רמות מחיר. עלות ארוחה ליחיד הכוללת ראשונה, עיקרית, לחם ושתייה קלה, נקבעת כמקובל על פי מחיר העיקרית והמחירים חייבים לומר, הגיוניים בהחלט.

מתפריט הראשונות בחרנו מרק קובה אדומה וקריספי בוריק, ומהעיקריות שווארמה של תרנגול, ופילה בורי בסגנון חריימה. הלחם והמנות הראשונות הגיעו לשולחן במהירות שמאפיינת מסעדות פועלים, מז'אנר ה-'לבלוע לא ללעוס'. ככה זה כשהכול מוכן מראש וצריך רק לחמם. האמת, הייתי מוכן לחכות עוד כמה דקות כדי לקבל מרק קובה חם, אפילו חמים.

הטמפרטורה הנמוכה, כך התברר בהמשך לא הייתה הבעיה היחידה של המרק. הוא היה מתוק מאוד, והתיבול חסר האנרגיה לא הצליח להתגבר על טעמו המובהק המתכתי מעט של רסק העגבניות. הקובות מצידן, לא התאמצו להתבלט לטובה, הסולת הייתה דביקה מאוד, ובשר הטלה לעומתה, קמחי ומתפורר. מי שהצליח לעורר אותנו לרגע היה הבוריק, בזכות הבצק הדקיק והפריך והשילוב המענג בין הביצה הרכה, תפוחי האדמה והתרד. זה שילוב שתמיד עובד. בקשו אותו ממוכר הבורקס הקרוב למקום מגוריכם.

מנת שווארמה בצלחת שפשוט לא עבדה

לחם האגוזים, הציג שילוב מאתגר בין קרום קשה מאוד למרקם דחוס דחוס, וענף הרוזמרין שננעץ בו – כמו זנב של תרנגול, אבל ירוק, לא תרם יותר מדי לחוויה. ניקרנו בלחם בזמן הציפייה לעיקריות, שהיה ארוך במיוחד, לא רק בהשוואה לזמן בו המתנו לראשונות.

כשהיא עשויה טוב, שווארמה בפיתה, היא אחת המנות האהובות עלי ביותר. לכן מנות כמו: 'שווארמה של תרנגול על חומוס מסבחה חמה ולימון חריף', מסקרנות אותי. הבעיה של שווארמות מפורקות, כמו זו של התרנגול הכחול, היא שכאשר המרכיבים השונים מסודרים על צלחת במקום להידחס לפיתה, קל לשים לב לזה שהבשר לא מספיק עסיסי, או שהחומוס, הדי מוצלח בפני עצמו, לא תורם למכלול. העמבה והסחוג האדום שיפרו משמעותית את המצב, כלומר הפכו את העסק לחריף מאוד, אבל היי! לפחות הרגשנו משהו.

פילה בורי שנעשה ביד מיומנת וקינוח מלבי איכותי

פילה הבורי עצמו היה מאיכות טובה ונעשה ביד מיומנת, שהותיר אותו צרוב קלות מבחוץ ורך מבפנים. הציפייה לרוטב חריף בסגנון חריימה, התנפצה על רקע אותו רוטב עגבניות מתקתק, שכיסה הכול ושלח אותי להתנחם בטחינה. אפילו הפלפלון האדום בעל המראה האכזרי שהונח מעל הדג לא נתן את הנשיכה המיוחלת.

לקינוח, מחוץ למסגרת העסקית הזמנו, בהמלצה המלצרית, מלבי קרם שמנת שנעשה במקום ומוגש עם סירופ וורדים, קוקוס ופיסטוק קצוץ. וגם שתי כוסות אספרסו קצר. הזמן שבו חיכינו לקינוח היה שוב, ארוך יותר מהזמן אותו העברנו בציפייה לעיקריות, רק שהפעם היה שווה לחכות. זהו קינוח אסתטי ולא מאוד מתוק, עם נוכחות מורגשת של סירופ ורדים ומרקם שמנוני ששברי הפיסטוק הוסיפו לו המון עניין. מברר שגם תרנגול עייף, מוצא לעיתים משהו טעים לאכול.

לתרנגול הכחול יש נתונים שכל מסעדה הייתה חולמת עליהם: מיקום יוקרתי, שף מוכר וקהל קבוע, שיכולים היו להפוך אותה למגרש משחקים יצירתי ומלא שמחת חיים. משום מה, היא בוחרת להיכנע, לשים את הראש על גדות האיילון, לנמנם, ולתת לאנשים את מה שהם חושבים שהם רוצים, רצוי עם שניים סוכר. יכול להיות שנפלנו על יום לא טוב, אבל על פי עייפות החומר וחוסר התשוקה הבולטים, סביר יותר ועצוב הרבה יותר להניח שהתרנגול הכחול הרימה ידיים.

ציון:

2

לכל שאר הביקורות של יאיר גת, לחצו.

הפוסט התרנגול הכחול הרים ידיים הופיע ראשון ביאמיז