הגישה של יומנגס ללקוחות, יכולה הייתה להיחשב לחיננית, אם השנה הייתה 2001. ההמבורגרים הטעימים ויוצאי הדופן בגודלם, שמכרו האחים ממושב בורגתה, בתחנת הדלק בצומת קלאנסווה, הצדיקו את חוסר האפשרות להזמין מקום בטלפון, ואת העדרם של השלט הקטן 'יומנגס' ושל התפריטים המודפסים. כיום, לאחר שיומנגס הפכה למיני רשת בעלת שלושה סניפים וים של מעריצים, זה עלול להיראות כמו זלזול או חוסר תשומת לב, כשלקחנו את הסיכון והגענו בלי להזמין מקום לסניף השלישי והחדש של הרשת, שנמצא במתחם קניות בכניסה לקיבוץ גבעת ברנר, הבנו שזו לא טעות. יומנגוס לא רואה את הלקוחות שלה ממטר.
אין אפשרות להזמין מקום ואין תפריט כתוב
את הכניסה יכולנו לזהות בקלות גם בלי אותו שלט קטן. לפחות עשרה אנשים עמדו לידה, מחכים למקומות שיתפנו עבורם. המארחת לא הסתירה אנחת רווחה קלה כשאמרנו לה שאנחנו רק שניים, ושלחה אותנו לשבת על הבר. בדרך, עברנו ליד מטבח נירוסטה גדול, מבריק וחצי נטוש, ותפריט עמוס ולא ממש קריא כתוב בגירים צבעוניים על גבי לוח שחור. הברמן סיפר לנו במיומנות מרשימה על שבעת סוגי ההמבורגרים שמוגשים במקום, בשלושה גדלים, ועל עשרות סוגי תוספות. כמות אינפורמציה, שבשילוב עם אקוסטיקה בעייתית ועבודות הוידיאו שריצדו על המסכים הגדולים משני צידי האולם, הכתה אותנו בהלם קל. 'יש תפריט על הקיר', הוא ענה כששאלתי לגבי האפשרות לראות את ההצעות בכתב, רציתי לחשוב עליהן דקה, 'אבל זה שטויות. סיפרתי לכם הכול…" על מחירי התוספות למשל, הוא לא טרח לספר לנו, כך שפגשנו אותם במערכה האחרונה.
ברזי בירה גבוהים שמתעללים בברמנים ובבירה עצמה
לקחנו כמה דקות לרדת מאוטוסטרדת המידע ובחרנו: המבורגר מקסיקני ענק (440 גר') עם פלפל חלפיניו ומרינדת צ'יפוטלה בתוספת גבינת גאודה מיושנת, והמבורגר צרפתי ענק (440 גר'), עם כבד אווז שמן כמהין, חרדל וריבת בצל בתוספת גבינת צ'דר וחזה אווז. הזמנו גם חצי ליטר קרלסברג ופיינט גינס. כדי להגיע לברזים, שממוקמים משום מה גבוה מעל הבר, נאלץ הברמן להתמתח ולעמוד על קצות האצבעות. עם כל הכבוד למעצב היצירתי ולרצון לפנות מקום לכמה שיותר סועדים, מקומם של ברזי בירה הוא על הבר. זה לא רק עניין של מסורת בת מאות שנים אלא גם של נוחות. ממסעדה שלא רואה את הלקוחות שלו ממטר, קשה לצפות שתתחשב בעובדים שלה, או שתחליף את החביות כשהבירה לא טרייה. אגב, הבירות שלנו היו עייפות כאילו עמדו על קצות האצבעות, שלוש משמרות ברצף.
ההמבורגרים עצמם מעולים והתוספות מאוד מוצלחות
ההמבורגרים היו באמת ענקיים. הם הונחו על לחמניות בסדר גודל דומה, כשלצידם ערימת נדיבות של צ'יפס. לקחנו הרבה אוויר ויצאנו לדרך. הצרפתי היה ההמבורגר המורכב והמעניין מבין השניים. שמן הכמהין לא השתלט, המתיקות של ריבת הבצל הייתה בדיוק במקום ונתחי חזה האווז, שהונחו בין שתי קציצות הבקר העסיסיות הוסיפו המון עניין בגזרת המרקם ולטעם. למרבה הצער, הלחמנייה, שאמורה, כמו עמוד שדרה, להחזיק את כל העסק התפוררה במהירות, גרמה לצלחת העמוסה להיראות כמו שדה קרב, ומנעה כל אפשרות לקחת את כל המרכיבים בביס אחד. זה כל הרעיון של המבורגר בלחמנייה, לא? אחיו המקסיקני היה בעיקר חריף וטעמי הפלפל הירקרקים הסתירו כמעט לחלוטין את נוכחות התוספות. הבשר היה רך מתובל היטב יוצא דופן באיכותו, רק שגם במקרה הזה הלחמנייה המתפוררת, לא אפשרה ליהנות ממנו באמת. ועוד לא דיברנו על הצ'יפס.
למה להתעלל ככה בצ'יפס?
יש המון דרכים להתייחס לתפוחי אדמה מטוגנים, ביומנגס בחרו לטעמי את אחת הגרועות שבהן. בדומה לצ'יפס המחומם, מהסוג שתוכלו לקבל בדוכן שווארמה עגמומי, גם אלו של יומנגס היו עייפים, שמנוניים ומתקתקים, "סמרטוצ'יפס" שאפשר לדחוס ללאפה, עם שומן כבש וטחינה. ליד המבורגר יוקרתי שמתייחס לעצמו בשיא הרצינות, אי אפשר שלא להתייחס אליהם כאל סוג של עלבון. אחרי כל כך הרבה בשר וצ'יפס, היינו זקוקים יותר מכל לשוט של פרנה ברנקה, או כל דז'זטיף אחר, הברמן, ששם לב למצוקה הקלה, החליט לפנק אותנו בדגימה של מילקשייק שוקולד קרמי ומתקתק שלא הצלחנו לסיים.
יומנגס – הפכו למיני רשת ואיבדו את הקסם
יומנגס, שנולדה כקונטרה לרשתות ההמבורגר הגדולות, מתנהגת, לפחות על פי הסניף החדש שלה, כרשת לכל דבר ועניין, כאשר המיקומים הפריפריאליים והגישה המחוספסת, מחליפים את הקשתות הצהובות, או כתרי הקרטון של אתם יודעים מי. הבשר, נשאר אמנם מהטובים שתוכלו למצוא בלחמנייה, אך למרבה הצער התוספת העיקרית שמוגשת איתו היא בינונית. את החבורות הגדולות והמשפחות שישבו סביב שולחנות העץ הגדולים ואת האנשים שנשארו מחוץ לדלת, גם לאחר שסיימנו לאכול, נראה שזה לא הטריד במיוחד, כמו אל אותן רשתות גדולות שלא רואות אותם ממטר, עושה רושם שהם באים ליומנגס לא בשביל ההמבורגר, אלא בשביל החוויה וזה, אם אתם שואלים אותי, הדבר הגרוע ביותר שיכול היה לקרות לה.
ציון 2.5
יומנגס גבעת ברנר.
שעות פתיחה א'-ד' 18:00-02:00, יום ה'-ו' 18:00-04:00 יום ש' 18:00-02:00
ומה יאיר גת חשב על מאפו, החדשה של ניר צוק?
הפוסט יומנגוס – לא רואה את הלקוחות שלה ממטר הופיע ראשון ביאמיז