תרבות הבירה המתפתחת בישראל לא נעצרת בשום גבול ובשום קו ירוק. יותם ברא"ס, איש בירה ותיק ומבשל 'בירת הדיקטטור' שתושק בקרוב, גילה זאת השבוע כשארז ארגז בירת 'הדיקטטור' לתת לחברים, ונסע לכפר ביר זית שנמצא צפונית לרמאללה, בשטחי A.
מבשלת בירה מעבר לקו הירוק?
"שנים עוברת בי המחשבה המצערת שאני לעולם לא אוכל להסתובב בערים כמו שכם, בית לחם, רמאללה או יריחו כדי לראות אנשים, ללמוד מהם, לשמוע מה יש להם להגיד ולא מה המנהיג שלהם (או שלי) אומר בשמם. וכמו כמעט כל דבר שמכוון לי את הדרך בחיים – גם הפעם זו הייתה הבירה. משקה מרווה שגורם לאנשים לשכוח לרגע את כל מה שרע בחיים" מספר ברא"ס, "כיוונתי להגיע למבשלת שפרד'ס המקומית ולבעליה עלא, בחור שמבשל 300,000 ליטרים בשנה. את עלא פגשתי באמצעות המשווק של בירה שפרד'ס בארץ, רוואד שאהין, וגיליתי מבשלה שמבשלת ארבעה סגנונות – פילזנר מאלטית ומעולה, אמבר אייל קרמלית ומתקתקה, סטאוט טעימה ומופלאה ששתיתי ובירת חיטה כל כך טרייה וטובה שבושלה במיוחד לפסטיבל הבירה בעיר העתיקה בביר זית, הסיבה לשמה הגעתי לעיר.
נפרדנו לשלום במטרה להפגש בערב. עלא ורוואד נתנו לי המלצה – בעיר העתיקה, היכן שהפסטיבל מתרחש, אל תדבר בעברית. רק אנגלית." לדברי באר"ס הוא אכן פחד כשהתחיל להסתובב עם המלווה הערבי שלו, חשש שאט אט הופג, "הראש הלך לישון והלב התחיל לעבוד. העזתי ללכת חופשי יותר, להסתובב, לפגוש אנשים, לדבר עברית עם מי שאפשר. פגשתי בזוג אחד שהבחור מבית לחם והבחורה מצרפת, הוא שאל מאיפה אני ואמר לי באנגלית "בנאדם, אתה יכול להגיד לי מאיפה, זה בסדר." בידיעה ברורה שהוא עומד לשמוע "ישראל". זה שימח אותו שהגעתי לביר זית, שיש אנשים שבאים גם בלי קשר פוליטי כזה או אחר, באים לספוג תרבות מעבר לקו, בלי לפחד. הוא רק לא יודע כמה פחדתי עד לפני שעתיים".
דו קיום שעדיין חי ומבעבע
"חייבים להאמין בדו קיום", טוען רוואד שאהין, מייבא בירה שפרד בישראל (אותה ניתן בינתיים להשיג רק בצפון הארץ, חיפה, נצרת ועוד) "אני מייבא פולי קפה ועובד המון עם מסעדות וברים באזור רמאללה ובגדה המערבית. בכל מקום שהייתי נכנס לעשות עצירה הייתי דווקא בוחר לשתות בירה קטנה. לפני כשנה נכנסתי למסעדה בביר זית וביקשתי בירה טייבה (טייבה היא בירה המיוצרת בכפר הנוצרי טייבה שבשטח הרשות הפלסטינית, סמוך לרמאללה. ר.ד) ואמרו לי שיש להם מבשלה מקומית שמבשלת גם היא בירה, טעמתי ונדהמתי כמה היא טעימה והתחלתי לברר איך אני יכול להפיץ אותה בישראל. חשוב להבין שלמרות כל ההגבלות שיש בשטחי הגדה, ולמרות שקשה להם אפילו לנסוע לחו"ל כשצריך ואת כל חומרי הגלם הם צריכים לייבא קודם כל דרך ישראל, למרות כל זה עדיין יש יוזמות חדשות, ומפעלים נפתחים. הגאווה הכי גדולה עבורי שאני משווק בירה שכתוב לה על התווית Made in Palestine". לשאלה איך שותים בכלל אלכוהול בגדה מערבית מסביר שאהין, "יש בביר זית המון נוצרים, וכמובן מוסלמים חילוניים ששותים גם הם בירה, הדבר נפוץ בהרבה ממה שהיהודים חושבים".
ברא"ס מוסיף, "חזרה לי האמונה באדם, והתמימות שכל כך הייתי צריך. אנחנו לא צריכים שלום בין ישראל לפלסטין, אנחנו צריכים אהבה בין ישראלים לפלסטינים. להכיר בהם כעם. כבני אדם. עם כל הבעיות שלהם ושלנו. ללכת בשישי ביחד לשוק במחנה יהודה, לשתות ביחד בירה בחיפה, להתפלל ארבע, חמש פעמים ביום עם צליל פעמונים, מואזין או חזן, כל אחד למי שבא לו ולאיזה כיוון שהוא רוצה" הוא מסכם.
הפוסט בירה מעבר לקו הירוק הופיע ראשון ביאמיז