מאת: סתיו אורבך
שנות השישים העליזות, שנשאו עמן בשורה של שחרור, קדמה ופופ ארט להמונים, התאפיינו בפריחתה של טכנולוגיית ה"אינסטנט": רק פתחו פחית, חממו תיק-תק, או הוסיפו מים והופ – יש לכם ארוחה.
רוצים להכין ארוחה בצ'יק? קבלו מנה מנחמת של פתיתים משובצים בתירס ואפונה
שנות השבעים חגגו את האכילה החברתית: מנות משותפות שמניחים במרכז השולחן וחופרים בהן יחדיו בהנאה. ואיזו מנה מתאימה יותר לסיכום עשור הדיסקו, מאשר סעודת המסיבות האולטימטיבית: פונדו גבינה. חתכו ירקות עם חטיף קראנצ'י בצד, ואל תשכחו את המזלגות המשונים שנראים כאילו נלקחו מסרט אימה על אורתודנטים – בסבנטיז. פונדו גבינה קלאסי עם כל מה שצריך ליד
שנות השמונים; לא אבין לעולם כיצד שרד המין האנושי את העשור סר הטעם הזה – אבל לא בתעלומות עסקינן. אז מה אכלו אנשי שנות השמונים כשלא עסקו בלבוש בצבע מרקר ופוני תפוח? למרבה הפלא, התשובה פשוטה וסולידית משחשבתי: סלט פסטה. זה הטרנד הגדול של התקופה; אז החלו למסחר מאכלים "בריאים", מהירי הכנה ומוכנים מראש. אז למה להסתפק בסלט, כשאפשר לפנק אותו בפסטה?
חושקים בטוויסט? הכינו סלט פסטה קר בסגנון אסייתי
שנות התשעים לקחו את תפיסת ה"בריאות בקופסה" צעד קדימה, ותבעו מונח היסטורי: דל שומן. אנשי הניינטיז אכלו את הרע במיעוטו – וכמובן, אם מדובר במיעוט של הרוע, אפשר לאכול ממנו לרוב. האופנה הגדולה ביותר של העשור הייתה מטעמי המסיבות, החטיפים דלי השומן, שהם לחלוטין "ללכת עם ולהרגיש בלי". מסיבת כיתה, מישהו?
רוצים להכין חטיף דל-שומן ובריא באמת? קבלו מתכון לצ'יפס תפוח ביתי
שנות האלפיים הביאו איתן רוח חדשה לגמרי. תכניות אוכל תפסו תאוצה והדבר לא חלף על פני קברניטי הטלוויזיה ועולם התרבות, שמיהרו לפתח תכניות ריאליטי העוסקות כולן באוכל. אין טבחים – כולם שפים; וכולם צלמים. כבר לא מדובר במזון, אלא בקולינריה. כולם מודעים לחשיבותם של מרכיבים איכותיים, צילחוּת, הגשה, תֶּמה ואם אפשר, סיפור אישי מפלח לב. הטרנד החזק של תקופתנו הוא מאכלים קטנים, אסתטיים ופוטוגניים: סושי, קאפקייקס, מיני דונאטס, דים סאם ודומיהם. פינגר פוד במיטבו יבטיח לכם קיתונות של לייקים, וזה כשלעצמו משביע למדי.
למה לחכות לשליח? הכינו סושי ביתי
ואם חשקה נפשכם במשהו קטן וטוב, הנה מתכון לקאפקייקס שוקולדיים במיוחד
הפוסט מסע בין עשורים: טרנדים קולינריים מכל השנים הופיע ראשון ביאמיז