"אני נפגש עם אחותי ואחי אחרי 5 שנים של נתק"

הנה נגמר, מסע ארוך ודי קצר.
כשנרשמתי לעונה השניה של משחקי השף התמלאתי בחלומות, רציתי שכל העולם יידע מי זה קראם, שהוא חי וקיים, שהוא יוצר ומצליח ובעיקר שהוא גאה בעצמו.
רציתי להוכיח למשפחתי ובעיקר לאחי הקטן עד כמה מה שהם קוראים לו ״השונה״ שבי לא באמת שונה.
״היי, קוראים לי קראם דאדו, בן 23 מתל אביב, ואני דראג קווין.״

בכל חיוך יש קרמה, והעיסוק שלי בדראג ובישול גרם לי לחייך. הקבלה שלי לתוכנית הפתיעה אותי, התרגשתי עד כדי בכי, ולא האמנתי שעוד אעבור את מחנה האימונים; אבל, כזה אני.. מעולם לא באמת האמנתי בעצמי, תמיד חייכתי בשביל להראות לכולם שאני חזק, ואף פעם לא הרגשתי שאני כזה.
בחיי ראיתי חברים טובים מוותרים על חייהם בגלל חוסר הקבלה וההומופוביה שהם חווים ממשפחותיהם וחבריהם; נערים ונערות נזרקים מהבית ומהחברה בגלל מי שהם, אז חלקם נלחם ורבים מוותרים; וגם אני רציתי וניסיתי לוותר..
אבל, כמו שכבר כתבתי ״בכל חיוך יש קרמה, ועיסוק בדראג ובישול גרמו לי לחייך.״ לבשל בכל מקום שבו עבדתי או התנדבתי, לעמוד על כל במה שעליה הופעתי גרם לי לרצות להמשיך ולהילחם, ״שיהיה לקראם מה לבשל ושיהיה לקרמה מה לספר..״.

אז עמדתי שם מול השפים ושיתפתי; אולי רציתי להיות גיבור, אולי רציתי שאנשים יחשבו לרגע מה הם עושים לאחרים בחוסר הקבלה שלהם להם; אולי רציתי שיום אחד תזכרו אותי, שעשיתי שינוי, שמישהו בזכותי קיבל את בנו, שמישהי בגללי לא וויתרה ונלחמה.
אחרי האודישן קיבלתי המון אהבה, הלכתי ברחוב ואנשים עצרו אותי בשביל חיבוק או תמונה.
אתם יודעים כמה עוצמה ואהבה יש בחיבוק מבנאדם זר?
הרגשתי שאנשים מבינים אותי; מבינים את השיער המורם, את פשר הסקיני ג׳ינס והחולצה המנצנצת; הרגשתי שלא דוחים אותי ורציתי שזה יהיה ככה תמיד, לא בשבילי, אבל בשביל אותה ילדה שמפחדת לשחק כדורגל שלא יצחקו עליה, בשביל אותו נער שמפחד לצאת מהארון שלא יזרקו אותו מהבית ומהחברה, בשביל אותו בחור או בחורה שיש לכל אחד מהם חלום אבל הסביבה שלהם לא נותנת להם לחלום.

אז הפסדתי, בכיתי כי לא עיכלתי, כי נלחצתי; מגיע לי לצאת כי באותה משימה לא הייתי טוב, אבל אני שם גם בשביל ללמוד, והכרתי שם משפחה שלמה אוהבת ומחבקת; ולא זה לא רק הנבחרת האדומה; זה כל שף והנבחרת שלו, זה אנשי ההפקה שדאגו לספק לנו אהבה בכל רגע של חולשה.
ביום רביעי אני נפגש עם אחותי ואחי אחרי יותר מחמש שנים של נתק, רציתי לשמור את זה בסוד אבל, אני לא מתאפק.. אני שוב מתרגש כי הגשמתי חלום, הרי זאת הסיבה הראשונה שבגללה רציתי להתקבל ולזכות במשחקי השף..

אל תוותרו, תהיו הגיבורים של עצמכם ושל אחרים, תקבלו את השונה מכם ואת עצמכם, תגשימו את חלומותיכם ותהיו גאים במי שאתם/ן.
קוראים לי קראם, אני בן 23 מתל אביב ואני שף, דראג קווין ובנאדם גאה וחזק.