כל מי שחזר מהולנד סופר את הפעם הבאה עד שיזכה להסתובב בסמטאות ההולנדיות כשקונוס צ'יפס אלוהי ביד אחת, ובירה טובה ביד שניה. סמטאות פלורנטין, שאמנם לא מהודרות כמו סמטאות אמסטרדם (ואנחנו עדינים עם מצבן) טומנות בחובן כמה וכמה ספוטים מעניינים לאוכל בכלל ואוכל רחוב בפרט. השבוע נפתחה ברחוב ויטל בשכונה תחת השם 'אמסטרדם פרייז' – צ'יפסרייה שאמורה להשביע את המאנץ' לאולי המאכל הכי פופולרי בעולם. המקום שנפתח על ידי היזם דוד יפתח מציע אינספור רטבים בסגנון הולנדי (מישהו אמר מיונז הולנדי אמיתי?) ועוד תוספות, חלקן ביזאריות. קפצנו לשם כדי לטעום קצת צ'יפס וחילצנו מיפתח את הסוד לצ'יפס הולנדי אמיתי. צפו בכתבה.
מסתבר שטעם הגלידה הפופולרי ביותר בעולם הוא שוקו-וניל. סבבה והכל, אבל לפעמים בא להתפרע. ארה"ב, שמזוהה בעיקר עם גלידה אמריקאית ו-Ben & Jerry's, מוכיחה שגם בסצנת הגלידה היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. קיבצנו כמה גלידריות שלקחו את היצירתיות צעד קדימה (בלשון המעטה).
גלידריית Oddfellows ברוקלין, ניו יורק
הגלידריה נפתחה ב-2013, ומציעה מבחר של כ-200 טעמים, כשהטעמים משתנים ברוטציה, אפילו מספר פעמים ביום. תמיד תמצאו פה לפחות טעם אחד נטול חלב (סורבה כלשהו), ומגוון מפתיע למדי של טעמים ממש הזויים: צ'וריסו-קרמל (הנקניקיות כן?), אדממה, דבש-לבנדר, שמן זית כתית ואת הרשימה המלאה תוכלו לראות כאן.
200 טעמים משתנים, אפשר לקחת הביתה (צילום: אתר רשמי)
גלידריית Ben & Bill's, מיין
ביל ובן ישבו וחשבו – "איך נוכיח ללקוחות שלנו שאנחנו באמת ובתמים מייצרים את הגלידה שלנו? הא! נכין גלידת לובסטר". הגיוני נכון? מסתבר שכן, כי בשיא העונה הטעם הזה פופולרי ביותר. הגלידה ממש מכילה לובסטר קצוץ כשטעם הבסיס הוא חמאה. קראו כאן על טעמים נוספים.
דמיינו אותו בתוך גלידה
Icecycle Creamery רינו, נבדה
בגלידרייה הניידת (דוכן עם אופניים) הזו הבינו שכשאתה חי בסביבה של בוקרים ובתי קזינו, כדאי שגם הגלידה שלך תהיה קשוחה. גלידת ברביקיו, גלידת מייפל בייקון, ולצמחוניים – גלידת גבינה כחולה עם בלסמי, הם תוצר של ייצור גלידה ביתי בכמויות קטנות, שלאחר שנים של שיפורים וניסויים על חברים, הוחלט לחלוק את החדשנות הזו עם העולם. לאור ההצלחה נפתח גם סניף של ממש. פרטים נוספים בדף הפייסבוק שלהם.
A photo posted by Icecycle Creamery (@icecycle_creamery) on
גילרוי, קליפורניה
מי רוצה גלידה חינם? ומה לגבי גלידת שום? גילרוי, העיר הדרומית ביותר בקליפורניה, היא בירת השום העולמית, וכמו שלנו יש את יום ירושלים, להם יש את פסטיבל השום השנתי. פסטיבל שלם סביב שום, עם בובות ענק של שיני שום, סדנאות ותחרויות בישול עם שום וכמובן טעימות של גלידת שום בחינם.
מי שלא מאמין מוזמן לאתר הפסטיבל.
(צילום: אתר רשמי)
בינתיים בישראל, אסף גרניט מלמד איך להכין גלידה ביתית ללא מכונה
Ground Café, הקפה-בראסרי החדש בקרית אונו, רוצה להיות הפאב שכונתי, כזה שמבלים בו כבר שנים. קבלת הפנים החמה וכוס הסנגריה המרעננת שמקבלים בכניסה רוצות להכניס אותך למוד כייפי וזורם. את המקום הקימו הבעלים של מסעדת מלגו ומלבר התל אביבית, בן רינג, גיא ירום וארז שטיינר. כשבקשנו מרינג להגדיר את גראונד קפה בשתי מילים הוא בחר ב"בראסרי שכונתי"- מקום שבו יוכלו הלקוחות להנות מאוכל טעים ואיכותי, במחירים נוחים ובאווירה נונשלנטית.
Where everybody knows your name and they're always glad you came
קשה לא להעריך את האומץ של בעלי מסעדה תל אביבית מצליחה לפתוח מסעדה נוספת מחוץ לעיר. צעד זה לא קרה במקרה, החזון של הבעלים הוא להגיש לאוכלסייה המתגוררת בפרברים סצנה קולינרית קרובה לבית. הרצון הוא לפנות למכנה המשותף הרחב ביותר וכך במסעדה תוכלו למצוא משפחות עם ילדים, זוגות צעירים וסטודנטים ממכללת קרית אונו שחלקם אף מתגוררים בבניין שבו נמצאת המסעדה.
עיצוב עדכני, תעשייתי וחם (כל הצילומים: טל בן ציון)
ועכשיו הגענו לאוכל. המנה היקרה ביותר בתפריט ההרצה עולה 55 שקלים בלבד. המסעדה שואפת להציע תפריט באזור המחירים הזה גם בעתיד. את התפריט הגה השף שחר ברנע והשפית אדר קפלן מור חולשת על המטבח. בתפריט לא תמצאו מנות גורמה מופשטות שלא תצליחו להגות את שמן, אלא מנות של אוכל בסיסי ומנחם מחומרי גלם טריים שרובנו נשמח לאכול כמעט בכל שעה ביום, כמו שניצל ופירה (45 שקלים), פסטה סיציליאנית עם ארטישוק, עגבניות שרי ומוצרלה טרייה (42 שקלים) וסלט ניסואז עם סלמון אפוי וביצה רכה (45 שקלים).
קצת אחרת: סלט ניסואז עם סלמון, ביצה רכה וארטישוק טרי
עוד בתפריט פוקצ'ה תרד שמגיעה עם קרם ארטישוק, כרישה צלויה וקשקבל (32 שקלים) שהביעה טריות בכל ביס.
לא פחות מחלומית: פוקצ'ת תרד וקשקבל
תפריט הקינוחים מציע מגוון של קינוחים ביתיים כמו: עוגת גבינה אפויה, עוגת גזר ובננות, עוגת שוקולד ופאי אגסים.
פאי אגסים. לא מתאמץ, פשוט טעים
ובתפריט האלכוהול תמצאו מגוון עשיר ועדכני עם קוקטליים מרעננים וייחודים לצד מגוון יינות איכותיים.
לא רק אוכל. השתייה האיכותית תסגור לכם את הפינה
אומנם "גראונד קפה" כרגע בהרצה אבל כבר עכשיו נראה כאילו הקהל אוהב אותו ופוקד אותו מידי ערב.
Ground Café
רחוב שלמה המלך 6, קרית אונו
שעות פעילות שבוע הקרוב (הרצה) 16:00 – 24:00 שישי סגור
סנדוויצ'ים הם מילת הקסם בכל הנוגע לפיקניקים או בילויים בחוץ, ולפעמים תיבול מיוחד או איזושהי תוספת קצת שונה יכולה להפוך אפילו סנדוויץ' פשוט לגורמה של ממש. במקרה הזה הטוויסט הוא בממרח החמאה המתובל.
ירקות תמיד נותנים רעננות לכל ארוחה, אז בטח ובטח שנרצה להתרענן בבילוי מחוץ לבית, נטול מזגן. הנה מתכון לסלט גדול וקל להכנה שכולם אוהבים. את הרוטב אפשר להכין מראש ולשמור בבקבוק כמה ימים במקרר.
ומה עם הילדים? אחרי הסנדוויצ'ים חייבים לפנק אותם במשהו מתוק. עוגיות שוקולד צ'יפס הן הפתרון המושלם. קל להכין אותן, קל לאחסן אותן, קל לסחוב אותן בתיק והכי קל – לחסל אותן.
למסעדת ג'ירף, שנפתחה ברחוב אבן-גבירול בתל-אביב לפני עשרים שנה, יש מקום של כבוד במיתולוגיה הקולינארית של משפחת גת. מי שלא ראה ילדים מחממים לעצמם בבוקר שבת שאריות של סלמון ראמן שנשארו מארוחת שישי, לא ראה שמחה מימיו. הסלמון ראמן יצא מהתפריט די מזמן, הבנים, שכבר אכלו מאז כמה דברים טובים, מוכנים להתייחס לג'ירף במקרה הטוב כאל ברירת מחדל, ולמרות זאת, מדי ערב כשאני חולף לידה באבן גבירול, בטיול עם הכלבה, היא עושה רושם – מלאה, חיה ובועטת, ומחניון הקטנועים הפיראטי הצמוד אליה משוגרות מאות מנות מלזיות ופיליפיניות למשרדים ודירות ברחבי העיר. אגב, כשחלקתי את רשמי אודות המנה המלזית של ג'ירף עם אושר דניאל, כתבת פלילים מקואלה לומפור, שפגשתי בשנה שעברה בדבלין, היא טענה שאין קשר בין אטריות ביצים, עוף, ופסטו אסיאתי, לבין מה שהיא אוכלת בבית. אבל אל תתנו לזה להפריע לכם.
מועדון הקצינים שהוגדרה כגרסת הפרימיום, של ג'ירף, שלא לומר, ספינת הדגל של הרשת ועוד יותר שלא לומר היהלום שבכתר שלה, נפתחה לפני מספר שנים ברחוב הארבעה ועברה מאוחר יותר לפינת הרחובות יבנה ומונטפיורי, אז שינתה את שמה בחזרה ונהפכה לסניף רגיל של ג׳ירף, גם אם בלוקיישן יותר נחבא אל הכלים מאשר שאר הסניפים שממוקמים תמיד בלב העניינים. יבנה מונטיפיורי היא פינה שמספר המסעדות שנפתחו ונסגרו בה, יקשה עליה להתמודד על תואר הלוקיישן המבורך ביותר בעיר. גם כמות הלקוחות שישבו במסעדה, כשהגענו אליה בשעת ערב מוקדמת של אמצע שבוע לא היתה מרשימה במיוחד. התיישבנו בשולחן קטן ומרכזי ולפני שהספקנו לעיין בתפריטי הענק, הזמנו בקבוק גדול של סינגה, לאגר תאילנדית קלילה ויבשה, שאמורה להתאים למנות חריפות. הבקבוק, שמכיל 630 מ"ל, מילא בדיוק שתי כוסות שזה נחמד אם אתם אוהבים את הבירה שלכם בקטנה, כי אז בקבוק אחד מספיק לשני סועדים.
עכשיו היינו צריכים למצוא מנות חריפות שיתאימו לבירה ותאמינו לי, קל זה לא היה. הלכנו על מנת 'הר גאו שרימפס', הבצק השקוף שעטף את מילוי השרימפס והגזר הזכיר במתיקות ובמרקם שלו, קרעפלך שנעשו כלאחר יד והצמיגות אותה הפגינו השרימפס, שדחפה אותנו לחפש נחמה ברוטב הסויה ששטף הכול. כמו שהילדים היו משתמשים בקטשופ, בימים בהם בה סלמון ראמן במיקרו נחשב בעיניהם לבישול עילי.
סלט אטריות שעועית – בלי יותר מידי אטריות שעועית וחבל (צילומים: יח"צ)
בסלט אטריות השעועית התאילנדי, היה לנו קצת קשה למצוא אטריות שעועית ובאמת שחיפשנו. היו שם נתחי עוף שנעשו היטב, בצל סגול, חסה, כמה נתחי שרימפס, עשבי תיבול, חצאי בוטנים שתרמו קצת למרקם ואפילו עגבניות שרי, רק לאטריות לא נותר מקום. למרות זאת ולמרות תועפות הסוכר, חשבנו שהסלט אפשרי בהחלט. ושטפנו אותו עם עוד קצת סינגה. לאחר התלבטות, החלטנו לזנוח את המנות הקלאסיות של ג'ירף, שתופסות מקום של כבוד וללכת על הצד היותר מעניין. צי'ראשי טונה למשל, שמוגדר כ- 'סושי מפורק'. הרכיבים: פרוסת מלפפון, נתחי טונה אדומה, ג'ינגר כבוש וסלט יוזו, שהונחו על אורז סושי, כשמעליהם מעט טוביקו ואצות, נראו נהדר ועוררו תקוות גדולות. הסלט, כך התברר לנו אחרי שערבבנו הכול בעצמנו, היה דומיננטי וכבש במתיקות וללא קרב את המנה כולה.
כשהרמנו את הראש מהצ'יראשי, ראינו שהמקום החל להתמלא בסועדים שאיישו את רוב המסעדה. המלצר הזריז, ששם לב שסיימנו, מיהר לקחת מאיתנו את מקלות האכילה ולהניח קיסמים במקומם. הוא לא שכח את המטליות הלחות האלה, שגורמות לכל ארוחה להסתיים בניחוח של מטהר אוויר. התעלמנו מהרמז, שאלנו מקלות מהשולחן הריק שלידינו, והזמנו עוד שתי מנות: אטריות שחורות עם פירות ים, וספריבס ברוטב סויה דבש וג'ינג'ר. האטריות הגיעו בקערה שחורה, כשעליהן כמות יפה של טבעות קלמארי, מעט שרימפס, כמה גבעולי בצל ירוק, המון מלח, ולאיזון, גם המון סוכר. מהאטריות ופירות הים נותר רק המרקם ואת טעמי הים, אלא אם מדובר בים המלח, לא הצלחנו להרגיש. ספריבס דווקא הם עושים מצוין במועדון הזה. צלעות החזיר שהושרו ברוטב סויה דבש וג'ינג'ר נפרדו בקלות מהעצמות והיו רכות, עסיסיות, מתקתקות, חריפות, מתפצחות מבחוץ, רכות מבפנים, כמו שספריבס צריכות להיות. טבעות הבצל שליוו אותן, היו שמנוניות ומחוספסות, יותר בקטע של מאורת שיכורים מאשר של מסעדה אסייתית…
צ'ראשי סושי ג'ירף
את האספרסו המסכם, ליוותה חתולת הבית. היא הייתה רזה יחסית לחתולי מסעדות וידידותית כמותם, אם היינו נמצאים בג'ירף באבן-גבירול, לא הייתי שם לב אליה, יש שם עוד אלף כמוה. אבל הנוכחות הפרחחית שלה מתחת למאווררי התקרה הקולוניאליסטיים, על רצפת הפרקט השחורה וכבדת הראש, שימחה אותי מאוד. כנראה שיותר קל להוציא את גי'רף מהרחוב מאשר להוציא את הרחוב מג'ירף.
ג׳ירף מונטיפיורי לא מנסה להציע זווית מקורית למטבח האסיאתי או לשמר את המסורת המפוארת שלו. היא משתמשת בו כתפאורה שנועדה לקסום למי שאוהב את האוכל שלו מתוק, חף מניואנסים או מניסיון להגיד משהו מעניין, והכי חשוב, לא מאוד יקר. לפי מראה השולחנות והבר שלא הפסיקו להתמלא במהלך כל הערב, היא עושה את זה לא רע בכלל.
אהרוני, יבשל גם הוא במסעדת הפופ-אפ (צילום: שי אוחיון)
הפיגוע במתחם שרונה הותיר את אחד ממתחמי התיירות המרכזיים בתל אביב בהלם. נכון, תל אביב ידעה ותדע פיגועים, אבל תמיד כשקורה אירוע במקום שאנחנו מכירים, היחס אליו מעט שונה, כי בעצם כולנו היינו שם או תכננו להגיע אליו מתישהוא בהמשך הקיץ.
כעת מנסים במתחם לבנות בחזרה את הגשר בין העמים ואין כמו אוכל טוב כדי לקרב לבבות עם 'מטבחנא', מסעדת פופ-אפ שתפעל במשך שבוע בלבד. המסעדה תאגד תחת קורת גג אחת שפים מוסלמים, נוצרים ויהודים שיבשלו ויגישו מנות מהמטבח הערבי כשכל זה כאמור קורה רק לשבוע אחד בין התאריכים 7-14 באוגוסט.
בין השפים שיקחו חלק במיזם תמצאו את אהרוני (שמפעיל את hiro דוכן הראמן בשוק) אייל לביא (רוקח 73) איילת לטוביץ' (ביתא קפה) ועוד שפים אחרים רבים, לצד מוסלמים ונוצרים כמו יוסף (זוזו) חנא (מסעדת מגדלנה), קבורק אלמיאן (שפים למען השלום) ועוד שפים ממיטב המסעדות הערביות בארץ שיגישו מנות בטווחי מחירים נוחים במיוחד: 17-35 שקלים בלבד. בין המנות תוכלו למצוא שושבראק- ממולאות בשר על תבשיל מנגולד ולבנה, שישליק טלה על שיפוד- על בסיס פריקי, סיאדייה פירות ים (תבשיל אורז בשכבות עם פירות ים) וקינוחים כמו כנאפה עם קרם ברולה פיסטוק, חלבה ופיסטוקים קלויים.
"מטבחנא" בשרונה מרקט"
רחוב קלמן מגן 3 תל-אביב, טלפון: 03-6242424
חזה עוף הוא המנה העיקרית הכי קלילה שמתאימה גם לצהריים וגם לערב, והכי כיף לשדרג אותה עם טעמים מיוחדים. תפוחי עץ ובצלי שאלוט, יחד עם זיגוג מייפל, נותנים לחזה העוף את הטוויסט הכי קליל ורענן, קולע בול לימי אוגוסט הלוהטים.
מתכון לחזה עוף עם תפוחי עץ בזיגוג מייפל
מצרכים
900 גר' חזה עוף כולל העור והעצם, חתוך לחתיכות גדולות
מלח גס
2 כפות שמן זית כתית
2 תפוחי עץ (אדום וירוק), מגולענים ופרוסים לפלחים
8 בצלי שאלוט בינוניים, חתוכים לאורכם לרבעים (אפשר גם 6 בצל סגול קטן חתוך לרבעים)
1/4 כוס מרווה טרייה קצוצה
1/2 כוס ציר עוף
1/4 כוס סירופ מייפל אמיתי
1/4 כוס חומץ תפוחים
אופן ההכנה
שוטפים ומייבשים את חתיכות העוף ומתבלים באחידות עם מלח גס. מחממים מחבת גדולה על חום גבוה ומוסיפים שמן זית. כשהשמן חם, מוסיפים את העוף כשהעור פונה כלפי מטה, ומשחימים בלי להזיז עד שהעור שחום ופריך, כ-5 דקות.
הופכים את העוף ומוסיפים למחבת את תפוחי העץ, בצלי השאלוט והמרווה. מנמיכים את האש לחום בינוני ומבשלים עד שתחתית העוף שחומה, 4-5 דקות. מעבירים את העוף לצלחת וממשיכים לבשל את התפוחים והבצלים תוך כדי ערבוב, עד להזהבה, עוד כ-2 דקות.
בינתיים, מכינים את הציפוי: מערבבים ציר עוף, סירופ מייפל, חומץ תפוחים וחצי כפית מלח בקערה קטנה. מוסיפים את התערובת למחבת עם התפוחים והבצלים ומצמצמים (מביאים לרתיחה שמצמצמת את הנוזלים) כ-2-3 דקות. מחזירים את העוף למחבת לעוד כ-2 דקות, הופכים אותו על מנת שיצופה כולו ברוטב ויהיה עשוי היטב.
גם האדוקים שבאוהבי החציל יודו שלפעמים מתכון עם חציל יכול להיות פארסה מתמשכת – חצילים מלאים בגרעינים שלא עושים חשק לכלום או חצילים חסרי טעם שהורסים את כל המתכון. מאיר אדוני בחר לנו כמה טיפים פשוטים כדי שלעולם לא תפספסו חציל מוצלח. צפו בווידאו.
בא לכם להכין חצילים טעימים? הכנו לכם שני מתכונים מנצחים.
תמיד כשתוהים מה לאכול ואיזו מנה אפשר להכין בזריזות שגם תשביע, אחת האופציות הראשונות תהיה פסטה. לכל מי שהתעייף מעט מרוטב עגבניות רגילות, הנה מתכון מעט שונה מעגבניות מיובשות שמעצימות את טעמי העגבניה. מצאנו בשבילכם מתכון שמשלב היטב בין הכנה מהירה לטעם קצת שונה מהרגיל.
מתכון לפסטה עם עגבניות מיובשות וצלפים
מרכיבים
400 גר' פסטה קצרה (פנה או פוסילי)
1 וחצי כוסות עגבניות מיובשות
מלח גס ופלפל שחור גרוס
1/2 כוס שמן זית
1/3 שקדים קלויים קצוצים
3 כפות צלפים (אפשר גם בלי)
אופן ההכנה
מבשלים את הפסטה, מסננים ומחזירים לסיר.
בינתיים, מערבבים בבלנדר עגבניות מיובשות, חצי כפית מלח ורבע כפית פלפל, עד לקבלת תערובת קצוצה היטב. משאירים את הבלנדר פועל ומוסיפים שמן זית עד שהתערובת מקבלת מרקם חלק.
מוסיפים את תערובת העגבניות המיובשות יחד עם השקדים הקלויים והצלפים אל הפסטה ומערבבים היטב.
קבוצת עדיס לייף סטייל שאחראית על מסעדות הרברט סמואל מתרחבת לירושלים עיר הקודש עם עוד מסעדה שומרת כשרות, אחרי אחותה ההרצליינית (במלון ריץ קרלטון) שגם מגישה תפריט כשר בלבד. אל המנות המוכרות יצטרפו מנות חדשות בהשראת העיר ירושלים, על שווקיה ותרבות האוכל הייחודית לה.
טונה אדומה צרובה ומאקי כרוב כבוש בטמפורה
את מטבח המסעדה הפקידו בידיו של השף אורן ירושלמי, בעל ניסיון בארץ ובעולם, המוכר לירושלמים גם כשף של מסעדת "סקאלה" במלון מצודת דויד. בהרברט סמואל הירושלמית (מושג שיש להתרגל אליו, אנחנו מודים) תמצאו שימוש נרחב בשמן זית מקומי והתמקדות בתוצרת מקומית איכותית וטרייה, בהתאם לעונה. תפריט ההרצה יורכב ממנות כמו פפרדלה קרם עגבניות בעבודת יד עם ירוקים ופילה דג, שאטו 500 – פילה בקר מיושן עם גזרים אורגניים וציר בקר, טמפורה של מאקי כרוב כבוש וטונה אדומה שנגעה בברזל לוהט (כך לדברי המסעדה).
בירושלים הלכו המעצבים על קונספט המטבח הפתוח – קוביית נירוסטה במרכז המסעדה הכוללת אפילו את פסי הייצור ושטיפת הכלים, לא פחות, כך מתקבלת חוויית מעורבות מוחלטת של הסועדים במאחורי הקלעים הגועש והתוסס של המטבח.
מטבח פתוח לחלוטין, חגיגה לעיניים
שאיפות הקבוצה גדולות, היות שהמסעדה מכילה 150 מקומות ישיבה ומשתרעת על פני כל הקומה ה-11 של מלון הרברט סמואל הממוקם בכיכר ציון שבלב העיר. ניתן לבחור בין סוגי ישיבה שונים – שולחנות גדולים בפנים המסעדה, ישיבה במרפסות פתוחות המשקיפות על העיר וההרים, ישיבה על הבר וחדר אירועים פרטי המכיל עד 24 אורחים.
ישיבה על הבר, שולחנות גדולים וחדר אירועים פרטי
בשבוע הבא תפתח המסעדה להרצה לקהל הרחב.
בתחילה בשעות הערב בלבד: 18:30-23:00, ימים א'-ה'.
בשלב מאוחר יותר תפתח גם לעסקיות צהריים.
טל' להזמנות: 03-7289606
מסעדת הרברט סמואל (כשרה), מלון הרברט סמואל, רח' שמאי 25, ירושלים
מוכר בדוכן גלידה בקרואטיה מצא את הדרך למשוך את קהל הלקוחות בעיר, בעיקר נשים מצחקקות, כשהוא מגיש גביעי גלידה מפוארים מעוצבים בצורת אבר מין זכרי. איך הוא עושה זאת? צפו בווידאו.
(מקור: ebaum's world)
רוצים להכין גם אתם גלידות בבית? הנה כמה מתכונים קלים.
היום בתכנית – מה קורה כשמערבבים בצק, בשר ואבוקדו, מהו אתגר הקינמון, הצצה למסעדות היפות בעולם, ספרי בישול בהשראת סדרות טלויזיה פופולריות, מצעד האוכל היפה מדי ומהו הירק הישראלי ביותר. צפייה מהנה.
זוהי כנראה המסעדה שמועטרת בכוכב מישלן הזולה ביותר בעולם. צ'אן הון מנג שעובד 17 שעות ביום בדוכן הקטנטן שלו הוזמן לארוחה החגיגית שמארגן מדריך מישלן, למרבה ההפתעה הוא הועלה לבמה ושם התבשר לו כי הוא זכה בכוכב מישלן היוקרתי. תגובתו – "לא האמנתי שהמבקרים של מישלן בכלל יגיעו אלי". צפו בתגובתו הנרגשת.
וגם. מסעדות הפופ אפ הם כבר לא טרנד חולף, מסעדה שנפתחת לשבועיים שלושה ואז נעלמת היא יוזמה שלוקחים בה בכירי השפים בארץ. מי המסעדות שחייבים ללכת אליהן רגע לפני שהן נעלמות ומי המסעדה שפה כדי להשאר? צפו בווידאו.
מתכון של הבלוגרית Nanies שמבוסס על מוס גבינה, קליל, קייצי ומרענן, שישדרג כל אירוח במינימום השקעה. דובדבנים זה קצת יקר אבל שווה לפרגן למשפחה והחברים עם הטעם הנפלא הזה שכולם יאהבו.
מוס גבינה: מניחים את הגבינה בתוך מסננת מעל קערה למשך שעה לסינון נוזלים.
בקערה קטנה מערבבים ג'לטין עם מים קרים ומניחים בטמפרטורת החדר עד שהג'לטין ספג את המים והפך לספוגית.
מקציפים את השמנת, הסוכר וזסט הלימון עד למרקם יוגורט – לא קצפת יציבה ולא נוזל.
מעבירים את הגבינה לקערה חסינה מחום ומעמידים על בן-מארי (סיר מלא במים רותחים שמונח על להבה בינונית-נמוכה ועליו קערה חסינה מחום עם הגבינה).
מוסיפים את הג'לטין בחתיכות קטנות לתערובת הגבינה ומערבבים עד להמסה מוחלטת.
מורידים את תערובת הגבינה מן הבן-מארי ומשווים מרקמים עם השמנת המוקצפת: מניחים שליש מתערובת השמנת המוקצפת בתערובת הגבינה ומערבבים בעדינות, חוזרים על הפעולה עוד פעמיים.
מכינים את התבנית הרצויה – במקרה ואתם משתמשים ברינג עטפו אותו היטב עם נייר אפייה ונייר כסף. מניחים שקף מסביב לחילוץ קל (לא חובה).
מעבירים חצי מתערובת המוס אל תוך הרינג.
מפזרים בנדיבות דובדבנים ו"סוגרים" עם החצי הנותר של מוס הגבינה.
מיישרים בעזרת פלטה ומעבירים למקפיא למשך 5 שעות עד לילה שלם.
לאחר שהמוס קפוא לגמרי, מחלצים מן הרינג. חותכים לאצבעות בגודל 9 ס"מ (או באיזה גודל שתרצו), מניחים על כל אצבע דובדבן טרי ומגישים.
שואלים יותר מדי אם הכל בסדר או מחמיצים פנים כשמבקשים מהם משהו, מפנים את השולחן מוקדם מדי או מביאים את החשבון מאוחר מדי. קיבצנו כמה מקרים נפוצים, חלק א'.
ליעד קליין מצאה את המסעדות היפות ביותר בעולם והתמונות מדברות בעד עצמן. צפו בסרטון.
וודו ריי'ס, לונדון
טוויסט צבעוני ובוהק לסגנון הרכבת התחתית של לונדון בשילוב עם דיינר אמריקאי. הקונספט הוא של מזנון לילי (late-night) והפיצות ענקיות.
נשנוש מושלם באוירה לילית
גייגר בר, שווייץ
האמן השוויצרי H.R. Giger ביצירת מופת שהיא שילוב בין משחקי הכס למוזיאון הטבע. מסתבר שגייגר טבע מונח (שמופיע אפילו בויקיפדיה) – Giger Bar, ויש שניים כאלה בשווייץ. ההשראה של האמן היא הסרט "הנוסע השמיני" (מעורר תאבון?).
לאכול בתוך סרט אימה
Truth Coffee, קייפ טאון, דרום אפריקה
בית קפה שהוא גם מעוצב בקפדנות וגם מגיש קפה בייצור עצמי (ומוכר את פולי הקפה שקלויים במקום). העיצוב מבוסס על מה שקרוי Steampunk – תת-סוגה במדע בדיוני שהעלילות שלה מתקיימות בסביבות מתועשות עם מנועי קיטור (מסתבר שיש דבר כזה), כך שמכונות הקפה מקבלות כאן טוויסט מכאני בשילוב של סביבה ויקטוריאנית.
פנטזיה של מכונות קפה
מסעדת אומו, הונג קונג
מגדירה מחדש את המילה "פנסי".
הזדמנות ללבוש את השמלה הכי מפוארת בארון
גלידריה ROCAMBOLESC, ספרד
גלידריה מקסימה שמעוצבת בקפדנות בהשראת מסעדה ספרדית מוכרת, שהייתה מוצבת בה עגלת גלידה וקינוחים מרשימה.
עגלת גלידה כמיטב המסורת האיטלקית
באנגאלור אקספרס, לונדון
אוהבי הודו התאספו. מסעדת מזון מהיר הודי, שמעוצבת בסגנון הישיבה המאפיין רכבות בהודו, אפילו בצבעים. מי שמתגעגע לחוויית הנסיעה ברכבת הסליפר שמהווה חלק בלתי נפרד בכל טיול בהודו (סליפר בגלל שאלה נסיעות ארוכות שכוללת שינה) וכמובן לאוכל ההודי, זה המקום בשבילו. מי שאין לו מושג לגבי הודו, אפשר לומר שהמקום מזכיר חדר אוכל קיבוצי במיטבו.
חוויה הודית בתנאים אירופאיים
לה פאן פרנסס, שוודיה
מוסד שוודי שעבר הרבה גלגולים, מבית קפה, דרך מאפיה לפטיסרי והיום גם ביסטרו, מסעדה ובר. עיצוב מרהיב עתיר דמיון שלוקח אותנו לעולמה של אליס בארץ הפלאות אם תרצו.
לא צריך להיות אליס כדי לסעוד בארץ הפלאות
גרוטה פלאזסה, איטליה
המסעדה ממוקמת במערה טבעית שנחצבה באבן גיר על שפת הים האדריאטי. המסעדה מתמזגת בתוך המערה, בלי התערבות של דלתות או קירות, כך שהיא פתוחה רק בימי הקיץ. המשפט "תמונה אחת שווה אלף מילים" הומצא בדיוק בשביל המקום הזה.
כל מילה מיותרת
דה ספרינגס, לוס אנג'לס
ירוק, בריא וחופשי – זה המוטו של המסעדה הטבעונית הזו שמעוצבת בהתאם. הדגש הוא על המון צמחיה טבעית ופראית, כשברקע עיצוב מודרני מינימליסטי. המקום למעשה מתפקד כמוסד בריאותי מקיף – מתקיימים בו שיעורי יוגה, עיסויים ויש בו גם חנות למוצרי בריאות.
טבעוניות בסטייל
בוטגה, אינדונזיה
מסעדה איטלקית המעוצבת בהשראת הסרט "לה דולצ'ה ויטה", של הבמאי האיטלקי פליני.
הגענו ל"בוקר חם" עם דנה פאן לוזון וקובי מחט כדי לשוחח על הטיפים מעולים של מאיר אדוני לשקשוקה מושלמת, על השיטות לגרום לסרבני אוכל קטנטנים לאכול וכמובן על מבקר המסעדות שלנו שביקר בג'ירף ולא כלכך אהב. צפו בווידאו.
פינת "15 שניות" של מנת הבית, הפעם עם מצעד של אוכל יפה מדי. קרח, פסטה, סושי, פנקייק ואוכל מיניאטורי, הכל על טהרת הססגוניות והצבע, עד שכמעט שוכחים לאכול את זה. צפו בסרטון.
מוזגים לעצמכם את הגלידה ואת כל התוספות המיוחדות – Topya
האם היוגורט חוזר? לפני כשמונה שנים היוגורטריות שטפו את תל אביב ומשם פרצו הלאה לכל קניון רענן ופינת רחוב. כעת מיזם חדש רוצה לקחת את הקונספט עוד יותר גבוה עם לא אחר מאשר ערן שוורצברד, מבכירי הקונדיטורים בישראל. Topya היא יוגורטריה חדשה שנפתחה ברחוב בן יהודה בתל אביב על ידי סרג' בן זקן, עולה חדש מצרפת שציוות אליו את שוורצברד שכאמור אחראי על כל הקונספט הקולינרי, " החזון שלי היה לייצר יוגורט בעצמנו שמשולב מתכונים של שף קונדיטור וערן היה הבחירה האידיאלית", אם אתם מדמיינים שוב מוכר גלידה שמוזג לכם מקפא יוגורט ואז מניח במשורה תוספות שונות, אז הקונספט ב- Topya הוא שונה עם מכונות גלידה שניצבות בחלל, אתם מוזגים את הגלידה לתוך הגביע וניגשים לשולחן מעורר השתאות שמכיל המון תוספות שניתן להוסיף אותם באופן חופשי לחלוטין. "בהתחלה חשבנו לתמחר את המנות באמצעות שקילה ואז הלקוח משלם על כמות הגלידה שהוא לקח, אבל הגענו למסקנה שזה יהיה לא נעים ללקוח, הוא לא יודע כמה הוא מזג לעצמו, ועסוק בחישובים כמה זה יעלה לו, לקוח כזה הוא לקוח שלא יחזור בפעם השניה".
Topya – שלושה גדלים שונים ומזיגה עצמית של יוגורט ותוספות
ב- Topya מציגים לראווה שלושה גדלים של כוסות יוגורט (לא קטנות בכלל) במחירים של 27 שקלים, 32 ו-37 שקלים. מי שממש שרוצה להתפנק מוזמן להרכיב לעצמו את "שף בוקס" עם קינוחים של שוורצברד כמו פאי תפוחים, בראוניז ענקי, סברינה, ופבלובה כשמעל כל זה מוזגים יוגורט ותוספות במחיר של 43 שקלים.
בן זקן מבטיח כי בקרוב יפתח סניף נוסף בחוף גורדון בתל אביב ובעתיד סניף שלישי של Topya יפתח במתחם החדש שנבנה היכן ששכן השוק הסיטונאי בתל אביב.
